בנוף ייחודי, כגון זה הקיים באזור ים המלח, ידוע מבחינה היסטורית על קיום מיני בעלי חיים וצמחים מיתולוגיים. בימי קדם מוזכר בתנ”ך היעל (Majestic Ibex), עז הבר המשוטטת על גבי מצוקים תלולים וכמעט מתמזגת בצבעי הרקע; לצד שפן הסלע (Hyrax) – יונק קטן ופרוותי הנראה כמו מכרסם אך למעשה, מבחינה מורפולוגית, קרוב יותר לפיל. בתנ”ך נזכר גם הבושם, קרוב לוודאי מה שהיה ידוע בימי הרומאים כאפרסמון, העשב הסודי של עין גדי, אשר ממנו יוצרה הבשמת (Balsam); יש האומרים שהיה שווה את משקלו בזהב.
עקב היותם נמוכים מסביבתם, מהווים חופי ים המלח אגן לסחופת הנשטפת מכל ההרים הסובבים אותו, לרבות סלע שנסחף קילומטרים רבים במימי נחלים רבי עוצמה, ומרבצים משלבים קודמים של הים עצמו.
הסחופת נושאת עמה זרעי צמחים למרחקים גדולים, ויוצרת בתי גידול עשירים המסוגלים לארח מגוון גדול של עצים ועשבים. מלומדים יכולים להצביע על 5 סוגים עיקריים של בתי גידול שבהם צמחים התאימו עצמם להתמודדות עם תנאים נתונים; לדוגמא הצוקים הגבוהים שבהם החצב המצוי (Drimia-Maritima) והצלף (Capparis) נהנים ממי שיטפונות המתנקזים ונאגרים בחרכים ובגבים נסתרים. במדרונות, שעל סלעיהם הכתושים מפוזרים באופן שווה צמחים, ניתן למצוא את זוגן השיח (Zygophyllum dumosum).
החופים – שהכילו בתחילה אחוז גבוה של מלח, הפכו בהדרגה מתאימים עבור מספר מיני צמחים, עקב הנסיגה המתמדת של ים המלח וזרימת מים מתוקים. בשמורת הטבע ‘עינות צוקים’ קיימת דוגמה נפלאה לאופן שבו רצועות צמחים מתקדמות בהדרגה בעקבות הים הנסוג. ישנם עדיין מינים התלויים באספקה גדולה של מים מתוקים ומתוקים למחצה. מינים אלו ניתן למצוא לצדי המעיינות הרבים, והם כוללים את עצי הדקל וקני הסוף הענקיים, כמו גם צמחים עדינים כגון שערות שולמית (Southern Maidenhair Fern) צמח שבכל אזור מדברי אחר יהיה נדיר.
אנשי אקדמיה עדיין רושמים מינים חדשים מדי מספר שנים. המקור העיקרי לצמחים חדשים הוא נתיב הבקע הסורי-אפריקני, המשמש הן כתעלת רוח הנושאת את הזרעים מאפריקה, והן כנתיב לנדידת ציפורים. צמחים ובעלי חיים רבים שמקורם בסודן מצאו כי השילוב בין טמפרטורות גבוהות ומים זמינים דומה לזה הקיים בסוואנות של מרכז אפריקה.
בין הציפורים המיוחדות ניתן למצוא כאן את העורב חום-העורף את שחור הזנב ואת הטריסטרמית, שהייתה בעבר אנדמית לאזור זה בלבד, אשר אותה ניתן לזהות בקלות בזכות הקצוות הכתומים של כנפיה השחורות, ושריקתה הניכרת שהפכה לחלק עיקרי מפס הקול המקומי. הזוחלים כאן בעלי מראה מלכותי והסוואתם מועטה על רקע הקרקע הסלעית העקרה; ביניהם ניתן למנות את החרדון המדברי (Desert Agama (Lizard. בין היונקים ניתן למנות תנים, שועלים, צבועים, ארנבות, את הקוצן הזהוב (Spiny Golden Mouse) ונמר, שהוא ככל הנראה האחרון מקהילה שהלכה והצטמצמה במהלך שנות השמונים של המאה העשרים.
